נמאס לי

משהו מוזר עובר עליי בזמן האחרון..
אין לי סבלנות לאנשים

נמאס לי מאנשים אומרים שהם אוהבי חיות, אבל אוכלים בעלי חיים/את ההפרשות שלהם.
נמאס לי מאנשים אומרים שהם אוהבי כלבים/חתולים, אבל נותנים לכלבים/לחתולים שלהם אוכל שנוסה על בעלי חיים.
נמאס לי מאנשים אומרים שהם פעילי זב"ח אבל ממשיכים לאכול חיות, כאילו זה לא פוגע להם בזכויות.
נמאס לי מאנשים חושבים שדגים גדלים על העצים, ואם הם לא עוברים את אותו הסבל של בע"ח במשקים, זה בסדר לאכול אותם. נמאס לי שאותם אנשים מחשיבים עצמם כצמחוניים.
נמאס לי מאנשים שאוכלים גופות ומתרצים את זה ב"כי זה טעים", כאילו פרה/תרנגול/כבש/עגל/הודו/חזיר זה לא בעל חיים, כאילו אין להם נשמה.
נמאס לי מאנשים שמתרצים בתירוצים מפגרים את העובדה שהם אוכלים גופות.

אתמול בישלתי אוכל טיבעוני, והם נהנו ממנו. אח שלי, הקרניבור המובהק שחושב שהפרה נולדה בשביל שנאכל אותה, אכל מהאוכל והוא אמר ש"זה דווקא טעים". והיום? גם היום הכנתי, אבל האח השני שלי מגיע, והוא בדיאטה שאוכלים רק גופות ופתאום הבית התמלא בריח סירחון, פתאום אמא שלי הוציאה גופות לכיור, לשיש ולתנור. ואז היא צועקת עליי שאני אקח את החתול, כי הוא מתחרפן מהריח. חה, שתסבול.
פשוט אבדה לי הסבלנות לכאלה אנשים, ואני מוצאת את עצמי מרוחקת מכאלה אנשים יותר ויותר, אני מוצאת את עצמי נגעלת מאותם אנשים, אני לא מוסגלת להיות לידם, לא מסוגלת להסתכל עליהם – זה פשוט מרתיח אותי.
אני אפילו נגעלת מהמשפחה שלי, לא מסוגלת.

דיברתי על זה עם איילת היום, והיא אמרה לי שגם לה קורה אותו הדבר..

מאיפה אתם מוצאים את הסבלנות?!?!

איך אפשר לחיות עם זה?
איך אפשר למצוא את הכוחות? איפה מוצאים אותם?
כי אני מחפשת ופשוט לא מוצאת.

אני לא מסוגלת להסתכל על אנשים שאוכלים בשר במבט חמוד ומחייך.
למשל כשאני עובדת ליד חנות "שווארמה" פה בעפולה ורואה אותם בולעים את זה אני פשוט נגעלת וזה מה שאני מעבירה, גם בפנים וגם בשפת הגוף שלי.

לא מסוגלת.
כשאני מנסה להסביר לאנשים על התעשיות ואני רואה את התגובות שלהם אני פשוט מתעצבנת ואני יודעת שאם אני אמשיך בשיחה היא תגיע לצעקות.

הייתי בדוכנים כמה פעמים, ופשוט לא יכולתי להיות שם בגלל התירוצים של האנשים. היה בא לי להחטיף להם נבוט לראש ולהעיר אותם מהבועה שהם חיים בה. "מה, אתם לא קולטים שמה שאתם אוכלים היה חי פעם??? אתם לא קולטים שבגללכם, בגלל שאתם קונים את זה, הוא כבר לא חי?? אתם לא קולטים שיש לו זכות בסיסית, בדיוק כמו לכם, לחיות???? מה כל כך קשה להבין בזה??!?!"
וזה מרתיח אותי. מרתיח אותי הטימטום, שהם חושבים שהחיות נולדו בשביל שנאכל אותם.
לא מזמן יצא לי לדבר עם מישהי והיא אמרה לי "אלוהים נתן לנו אישור לאכול חיות" אלוהים!!!! מה לעזאזל??? כבר לא ידעתי מה להגיד לה.. מי זה האלוהים הזה שנתן את האישור המפגר הזה?!?!? (סליחה אם מישהו נפגע, אני לא מתכוונת לזה כמו שזה נשמע…)
פשוט כל שיחה שיוצא לי לדבר עם אנשים, הם מביאים לי תירוצים מופלצים מהתחת, שאני פשוט מתחרפנת, עד כמה בנאדם יכול לתרץ משהו??? רק בשביל להשקיט את המצפון שלו.

אהה… יצא ארוך ומאד טעון.
סליחה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>