הרגשתי צורך לצעוק בקולי קולות

לפני שבוע בערך התחלתי לעבוד במלצרות (אלא מה..כאילו שיש משהו אחר לעבוד בו) והכל התנהל בסדר גמור חוץ מהקטע של הגשת גופות של יצורים מסכנים ופינוי שאריות אותן גופות…
אבל שילשום בערב, אחת המנות העיקריות הייתה כבד אווז השם ירחם.
לא יכולתי פשוט להגיש את זה בלב שקט! הרגשתי צורך לצעוק בקולי קולות באולם מה עבר מעל האווז לפני שהוא הפך ל"כבד אווז"! לצעוק את זה כל כך חזק שאפילו המוזיקה לא תשמע!!! אבל ידעתי שאם אני אעשה את זה אני אאבד את העבודה הזאת שהשגתי כל כך בקושי!

עצרתי את עצמי ועם כל הגועל שבדבר, הגשתי כבד אווז עם כל הכאב. בשולחן שלי לצערי היה אדם אחד שביקש 4 פעמים כבד אווז! 4 מנות! 4 כבדים! ארבע אווזים!
עוד שני אנשים אכלו 2 תרנגולות שלמות! אתם ממש יכולים לראות גופה שלמה ממולאת באורז מונחת להם בצלחת! והיא הייתה כל כך קטנה! יכולתי לדמיין אותה עם נוצות והכל!

בסופו של דבר מה שהגעיל אותי יותר מהאנשים היה עצמי. הגעיל אותי שאני ככה מוותר על עקרונות ואידיאולוגיה שבניתי לעצמי במשך שנים רבות ושלמען האידיאולוגיה, העקרונות והערכים האלה ויתרתי על כל כך הרבה דברים ועכשיו אני מוותר על זה בשביל כסף.
לוותר על העבודה אני לא יכול כי אני צריך תכסף הזה…
אוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>