פותחות את הלב (ציטוטים של צמחוטבעוניות)

קטעים מפורומים של צמחונות וטבעונות (הקליקו על הכותרת של כל פיסקה כדי לקרוא יותר):

ארוחה משפחתית:
אצלנו בארוחה רצחו המוני גופות מכל המינים והסוגים
עם המראות אני עוד איכשהו יכולה להתמודד
אבל הריח..
ועוד אמא שלי באה אליי בתקיפות "את לא בשולחן כי יש בשר?"
אני לא בשולחן כי אני לא רוצה לשמוח כשיש גופות, סבל, התעללות.
אז אין לי תיאבון ואני מנסה למצוא תירוצים להתרחק מהשולחן…

נמאס לי
משהו מוזר עובר עליי בזמן האחרון..
אין לי סבלנות לאנשים
נמאס לי מאנשים אומרים שהם אוהבי חיות, אבל אוכלים בעלי חיים/את ההפרשות שלהם…

ארוחת חג:
אני יושבת עכשיו בחדר בבית של ההורים שלי, מול המחשב, אחרי שהלכתי בזעם מהארוחה המשפחתית. הם יושבים בחוץ ואוכלים את הזוועות שלהם ואני לא יכולתי יותר אז הלכתי משם. כל כמה זמן נכנס "פסיכולוג" אחר ומנסה לשכנע אותי שאני קיצונית מדי, ו"תעזבי אותך שטויות"…

אמא שלי מגעילה אותי לפעמים
תראה, אני אוהבת את אמא שלי. אבל ברגע שאני רואה אותה מתעסקת עם בשר, ברגע שאני שומעת אותה מדברת על בשר, אני נגעלת ממנה, לא ממה שהיא עושה, אלא ממנה…

להרגיש זר
אני לא מסוגל לראות אחרים אוכלים את זה, לראות את זה בסתם תוכנית בטלוויזיה, או אפילו לעבור ליד המחלקה של הבשר בסופרים בלי לסתום את האף ולהסתכל לכיוון הנגדי… וגם ברגע שאני יודע שמישהו הוא לא צמחוני או טבעוני הערך שלו בעיני יורד לפחות בחצי…

הרגשתי צורך לצעוק בקולי קולות
לפני שבוע בערך התחלתי לעבוד במלצרות (אלא מה..כאילו שיש משהו אחר לעבוד בו) והכל התנהל בסדר גמור חוץ מהקטע של הגשת גופות של יצורים מסכנים ופינוי שאריות אותן גופות…
אבל שילשום בערב, אחת המנות העיקריות הייתה כבד אווז…

רוצה פשוט לא לראות אותם יותר לעולם
סך הכל מאוד מפריע לי לראות את האנשים סביבי אוכלים מוצרים מהחי, לפעמים אפילו עולות לי דמעות בעיניים כי קשה לי לראות את האדישות הזאתי, ואיך שבכזאת קלות בני אדם יכולים לרמוס חיים מבלי להניד עפעף….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>