שמים את הדברים על השולחן

לשבת עם המשפחה ליד שולחן האוכל, שמונח עליו דג מת. לשבת עם חברה במסעדה, והיא מזמינה חתיכות טחונות מהגוף של פרה מעונה בתוך לחמניה. לפתוח את המקרר כדי להוציא את גוש הטופו, ולראות שבמדף לידו מונחת גבינה שעשויה מחלב שנגנב מעגל. להיאלץ לשטוף כלים שיש עליהם שאריות של משהו מת. להריח את זה. לשמוע אנשים מדברים על זה.

כנראה שלא ניתן להימנע לגמרי ממפגש עם תוצאות הניצול והרצח של בעליהחיים, אבל מאוד יכול להיות שניתן להפחית את זה. לעשות את זה יותר קל, או לפחות פחות קשה.

אפשר להפחית את המגע עם בשר. למשל, אם אני חי בבית שאינו צמחוטבעוני, אני יכולה לבקש שיהיה במקרר מדף שלי שאליו לא נכנסים מוצרים מהחי. או קרש חיתוך משלי. כאשר יש בבית ריחות של בישול בשר, יש מי שיעדיפו לא להיות בבית (זמן טוב לרדת לטיול עם הכלבה). גם בזמן הארוחות, אפשר לסכם עם ההורים או השותפים שמניחים את המנות הבשריות בצד השני של השולחן, רחוק ממני, או שלא מעבירים אותן מעל הצלחת שלי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>