דיסוננס קוגניטיבי וצמחונות

מתוך: חמישה טקסטים על עקרונות הסברה לזכויות בעלי-חיים: טקסט שני – "לא רק מוסר"

פעילות נגד תעשיות המזון מהחי היא הפעילות החשובה ביותר לזכויות בעלי-חיים, לדעתנו, לא רק בגלל כמות בעה"ח שנפגעים ומידת הסבל בתעשיות – אלא גם מכיוון שבתחום זה יש לנו את האפשרות הגדולה ביותר להשפיע ולשנות. מכאן, שמטרת ההסברה שלנו, היא לא רק לשכנע אנשים שלבעלי חיים מגיעות זכויות ושאופן גידולם בתעשיות המזון הוא אכזרי ופסול. אנחנו שואפים גם להשפיע על ההתנהגות שלהם, לעודד אנשים לקנות פחות, או לא לקנות בכלל, מוצרים שפוגעים בבעלי חיים. כי אם נשפיע רק על מה שהם חושבים, ולא על מה שהם עושים, זה יעזור לבעה"ח מעט מאוד.

זה יכול להישמע קצת מוזר. אם אנחנו מצליחים לשכנע מישהי שלאכול בשר זה לא מוסרי, למה שהיא לא תהפוך לצמחונית? כלומר, אם אנחנו מצליחים לשנות את מה שהיא חושבת, למה שזה לא ישנה גם את מה שהיא עושה?

לפעמים אנחנו מדברים עם מישהי על צמחונות, והיא כל הזמן מעלה עוד ועוד טיעונים נגד צמחונות. כל טיעון שלה שאנחנו עונים עליו, היא מוצאת טיעון חדש. עושה רושם כאילו היא פשוט לא מוכנה להקשיב. נראה כאילו כל מה שהיא רוצה זה רק לשכנע את עצמה שהיא בסדר, שהיא לא עושה משהו רע בזה שהיא אוכלת בשר. היא כבר החליטה מה דעתה – זה בסדר לאכול בשר – והיא לא תיתן לנו לבלבל אותה עם העובדות.

אבל אנו רוצים להרגיע (?) אתכם שזה קורה בעוד סיטואציות: למשל, הרבה פעמים, אנשים מעשנים מוצאים כל מיני הצדקות כדי להסביר שסיגריות בעצם לא כל כך מסוכנות לבריאות. למשל הם תמיד יספרו על מישהי שהם מכירים שעישנה וחיה עד גיל מאה, או שהם יגידו שהם יכולים להפסיק לעשן מתי שהם רוצים, או ימצאו כל מיני שיטות כדי להסתיר מעצמם את האזהרה הבריאותית שעל חפיסת הסיגריות שהם קנו.

למה זה קורה? למה כשאנחנו ננסה לשכנע אנשים לעבור לתזונה צמחונית או להפסיק לעשן, ניתקל בתגובות שלעיתים קרובות נראות לא עִקביות? למצב הזה קוראים בפסיכולוגיה "דיסוננס קוֹגְניטיבי". כלומר – קיים חוסר התאמה, סתירה (דיסוננס), בין שני דברים שאנחנו יודעים לגבי עצמנו (שתי קוֹגְניציות). מצד אחד אני יודעת שלצרוך מוצרים מן החי זה לא מוסרי, ומצד שני אני צורכת מוצרים מהחי. הסתירה הזו, הדיסוננס הזה, יוצרת תחושה לא נעימה, והתברר בניסויים פסיכולוגיים שאנשים מעדיפים להימנע ממנה.

עכשיו היא מרגישה צורך נפשי להקטין את הדיסוננס. אז מה היא יכולה לעשות כדי להקטין את הדיסוננס? נכון, היא יכולה להפסיק לאכול בשר. או שהיא יכולה גם – וזה הפתרון שהוא יותר קל עבור רוב האנשים – לשכנע את עצמה שאכילת בשר זה דווקא מעשה שאין בו פגם מוסרי. כך היא פותרת את הסתירה בין הדברים, ונפתרת מהדיסוננס.[1]

הרבה פעמים זה יקרה כשננסה לשכנע אנשים לעבור לצמחונות. הנמענת אינה חסרת לב. יש לה רגישות ומפריע לה, בדר"כ, מה שקורה לבעה"ח. רובם הרי לא אומרים לנו "אז מה אם הם סובלים, לא אכפת לי". היא פשוט יודעת שהמעבר לצמחונות ידרוש ממנה לוותר על דברים, ידרוש ממנה לשלם מחיר.  למשל, זה ידרוש ממנה לוותר על הטעם של בשר, או שזה ידרוש ממנה לשנות את הרגלי האכילה שלה שהיא רגילה אליהם מגיל צעיר מאוד. קשה לה לשלם את המחיר הזה, והרבה יותר קל לשכנע את עצמך שלא צריך לשלם אותו, ע"י כך שתמצאי כל מיני הצדקות לאכילת בשר. לשכנע את עצמנו זה פיתרון קל יותר לנפש, דורש פחות השקעת אנרגיה נפשית, מאשר לעשות שינוי אמיתי בחיים. לא פלא שרוב האנשים בוחרים בדרך הזאת.

אבל הנמענת בד"כ לא תגיד לנו שהיא לא רוצה להיות צמחונית כי המחיר גדול מידי. כי אז, מה נחשוב עליה? ויותר מזה – מה היא תחשוב על עצמה? בגלל שהיא לא רוצה לחשוב על עצמה דברים כאלה, תהליך ההתלבטות שתיארנו כאן עובר הדחקה. הוא מודחק מהמודעות אל הלא-מודע, והיא לרוב בכלל לא תהיה מודעת לתהליך שהיא עוברת. גם הבחירה בפתרון הקל יותר – לשנות את מה שהיא חושבת במקום את מה שהיא עושה – גם ה"בחירה" הזו היא תהליך לא מודע, בו הנפש מעדיפה את הפתרון שדורש ממנה פחות השקעת אנרגיה. לכן, לא יהיה טעם להגיד לנמענת משהו כמו "בעצם את מסכימה אתנו, את רק מנסה לשכנע את עצמך כי ככה נוח לך". קודם כל, כי זה נשמע מתנשא ומעצבן, ואז לא הצלחנו להשיג את מטרתנו. אבל חשוב מזה – גם אם המשפט הזה הוא נכון, הנמענת לא יודעת את זה על עצמה.

לא צריך לזלזל בנמענת שכך היא עושה. גם רבים מהאנשים שהם כיום טבעונים ופעילים, התחילו להיות צמחונים רק כאשר נוצר מצב בו הדיסוננס הקוגניטיבי שלהם נפתר.

כאמור, בטקסט הראשון עסקנו בדרכים בהן ניתן לחזק את הסיבות בעד להיות צמחונית. אך ראינו כעת שאם הסיבות נגד מספיק חזקות, מה שצפוי לקרות הוא שכל טיעון שנביא בעד צמחונות, הנמנעת תמצא לו מענה שמצדיק אכילת בשר. זאת על מנת להקטין את הדיסוננס באופן שידרוש ממנה מינימום השקעת אנרגיה, וגם לא יצייר אותה בעיני עצמה כלא-מוסרית.

לכן, מה שכן אפשר, וכדאי, לעשות – זה להחליש את הסיבות שיש לנמענת נגד המעבר לצמחונות, את המכשולים שיש לה. לעשות את הקשיים קלים יותר. כל עוד יש לנמענת סיבות חזקות נגד צמחונות, מחיר גדול שעליה לשלם, זה כאילו האוזניים שלה אטומות להסברה שלנו, היא כאילו לא שומעת את כל מה שאנחנו אומרים לה, או שהיא שומעת אבל זה לא באמת נכנס לה לראש. כאשר הסיבות נגד מעבר לצמחונות נחלשות, זה כאילו הוצאנו את הפקק מהאוזניים של הנמענת, הן נפתחו, והנמענת יכולה לשמוע את המידע שאנחנו רוצים לתת לה, ולהפנים את המידע הזה.  



[1] למעשה, היא יכולה גם להפסיק לחשוב על עצמה שהיא בת אדם מוסרית, וגם אז הדיסוננס ייפתר. אבל רוב האנשים רוצים לחשוב על עצמם כמוסריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>