שיעור לדוגמא

[לחשוב על האינדיבידואל]

בביאפרה גָוְעו השנה ברעב מליון וחצי –
לפי הביטוי השגור:
אנשים ונשים וטף –
או, לפי הסדר המקובל באוניה טובעת:
נשים וילדים, וגברים.

אני מבקש תשומת-לב.

גוף-רבים, בעצם, איננו גוף.
אין לו, נאמר, שריטה בלחי
או דלקת באוזניים.
וגם לא צעצועים אדומים או שחורים.

נזכור את הצבעים: אדומים, שחורים.

כמו-כן, זמן-עבר אין לו זמן.
תמיד יעלם בסבך
לאחר שמישהו מחה את העקבות
והגשם טיאטא את הריחות.

לכן,
– בבקשה, קצת דרך-ארץ –
עלינו לומר הכל מחדש
ביחיד ובהווה:
בביאפרה גוֹוֶע ילד ו/או ו/או

ט. כרמי