לתת לעצמנו לגיטימציה

המצב של אקטיביסטים למען בעלי-חיים דומה לזה של תלמידי בי"ס במסע לפולין – שנוסעים ללמוד על השואה. אבל המצב הוא גם מאוד שונה.
קודם כל, תלמידים במסע לפולין עוברים הכנה מראש לקראת המסע, והידיעה על השואה של בעלי-החיים קופצת עלינו כמעט תמיד במפתיע, באמצע החיים.
בנוסף, הנוסעים לפולין מקבלים לגיטימציה לרגשות שלהם – החברה הישראלית מצפה מהם להרגיש עצב, זעזוע או כעס. אנחנו, לעומתם, מקבלים הרבה פעמים ממהורים או מחברים מסרים הפוכים לגמרי. הם חושבים שאנחנו מגזימים, מסתכלים עלינו מוזר (ובנים שעוברים לצמחונות נתקלים לפעמים בסטראוטיפ שהצמחונות מעידה על "נשיות" או "הומואיות").
ואולי ההבדל הכי משמעותי, הוא שהמסע לפולין חושף את המשתתפים בו לשואה שקרתה בעבר, בעוד שואת בעלי-החיים מתרחשת בהווה.

עלינו להכיר בכך שהרגשות שעולים בנו הם "תגובה נורמלית לעולם לא-נורמלי" (כמו שכותבת פטריס ג'ונס). לתת לעצמנו לגיטימציה, ולתת אחד לשני לגיטמציה, להרגיש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>